11.4.2019

יופי מטורף

מאת: רותי קינן פורום "דעת קהל"

כשמו של המופע כן הוא- תנועה יפהפייה של רקדנים מוכשרים בטירוף .
כל אחד ואחת מהם נתן/ה ביצועים מושלמים ומדויקים, בתנועות ארוכות , חדות וגמישות, והפגין/ה את היכולות המופלאות של הגוף.
ראיתי כבר שלושה מופעים נהדרים של להקת קמע עליהם כתבתי כאן :מנמוזין, מתיאוס פסיון וכרמינה בורנה.
כולם בוצעו באופן מושלם ( בארץ ובחו"ל) עפ"י כוריאוגרפיה מצוינת , עשירה ורבת מעוף , מאת תמיר גינץ- כוריאוגרף הבית של הלהקה והמנהל האמנותי שלה ,תמיר גינץ.
הפעם, יצירות המחול שבמופע עוצבו עפ"י כוריאוגרפיה מאת איציק גלילי – כוריאוגרף ישראלי בעל שם עולמי, ומרקו גקה – כוריאוגרף גרמני עטור פרסים העובד עם להקות מובילות בעולם.
למרות שתמיר יוצר בעצמו כוריאוגרפיה מופלאה עבור הלהקה, יש להעריך את החלטתו לחשוף את הקהל ואת הרקדנים לחומרים אחרים ושונים שמתאימים ליכולותיהם, ומצליחים לרגש את הקהל.
בנוסף, זהו ציון דרך משמעותי בהכרה ברמה הגבוהה של הלהקה ובמעמדה הבינלאומי, ותוספת
חשובה לרפרטואר.
המופע כלל 3 יצירות מרשימות השונות זו מזו:
היצירה הראשונה peeled בכוריאוגאפיה מאת איציק גלילי ובביצוע 5 רקדנים ו5 רקדניות .
(תום דויד, נעם עפרון, פיטר סטאר, שגיא בללי, רונה לרנר, עלמה לאואר, לו לונדרה, לוריס אשינג'ה,
אליוט תומפסון, אדי ארזו קלאזל).

על רקע צלילי מוזיקת כלי הקשה/תופים קצבית ואנרגטית של הלהקה ההולנדית percossa, נעו הרקדנים כנשלטים תחת פקודות של לוח שחמט מסתורי, בתנועות ארוכות ורכות, עוצמתיות וחדות, כולם ביחד וכל אחד לחוד. הם התפזרו לכיוונים שונים, כשהם עוזבים וחוזרים במהירות או בהססנות. היו שם ביצועי סולו מהפנטים , כל אחד בתורו באופן מושלם, והיו ביצועים משותפים של כולם/חלקם יחד בהרמוניה נפלאה.

היצירה השנייה: ו- Cherry pink and Apple Blossom White בכוריאוגאפיה מאת איציק גלילי.

🕳דואט היתולי לצלילי המנגינה הקובנית
– Cherry pink and Apple Blossom White
של perez prado

ריקוד רענן, קומי וסקסי של רקדן ורקדנית סטייל "היפה והחנון" ,( לוריס אשינג'ה, עינב קרינגל) שמלבד תנועה יפה, הפגינו גם כישורי אקרובטיקה ויכולות משחק.

היצירה השלישית NICHTS, בכוריאוגרפיה מאת מרקו גקה לצלילי מוזיקה מאת קית ג'ארט וג'ימי הנדריקס , ובביצוע 5 רקדנים ו- 3 רקדניות.
(ולדיק פנסיוק, פיטר סטאר, אליוט תומפסון, לו לונדרה, רונה לרנר, תום דויד, לוריס אשינג'ה, שגיא בללי)

שפת התנועה שפיתח גקה, מאופיינת ב"פרפורים" של חלקי הגוף השונים, כמראה למצבים נפשיים, בדיאלוג עם שכלול תנועתי מעולם הבלט.  היצירה המיוחדת והלא שגרתית הזו סיפקה כמה תמונות פיוטיות ציוריות עם נופך מסתורי.

היו בה מספר אלמנטים מרשימים, כמו תנועות ידיים ארוכות שהזכירו מוטת כנפיים של ציפור גדולה , תנועות ידיים מהירות מאד שהותירו מעין שובל ש"נמרח" באפילה, "תמונת מראה" בין שני רקדנים בתיאום תנועתי מדויק ועוד ועוד.

האור והחושך שעל הבמה היוו חלק מהותי ביצירה כשהרקדנים הופיעו לסירוגין כך שהם מוארים כולם או חלקם ואז נעלמים בחשיכה.