במדבר דברים

לאחר שכל יצירותיו הקודמות עסקו במתרחש בחדרי חדרים, יוצא תמיר גינץ הפעם אל החוץ, אל המדבר על נופו הפיזי והאנושי כמקור השראה. היצירה מתקיימת במרחב פתוח, ישימון מלא עוצמה, שקט ומסתורי אך גם פראי וראשוני, בו פועלים חוקים המשוחררים ממוסכמות אורבניות. היצירה הושפעה ממעברו של תמיר למגורים בבאר שבע, "המגורים בדרום, עוררו בי תחושות חדשות וגירוי ליצירה", אומר גינץ, "החיכוך המתמיד הן בנוף הפיזי ובאוכלוסייה המגוונת הולידו רצון ליצור שפה חדשה לעבודה זו. תמיד אני יוצר מתוך החוויה האישית שלי וממנה פונה אל הכלל וגם הפעם השינוי בחיי עורר את הרצון ליצירה."

"הושפעתי בבאר שבע מהמפגש בין תרבויות שונות המתקיימות זו לצד זו, מהפראיות של המדבר שבו אני יושב, שמתקיימים בו חדות וקשיחות אך גם שקט של מרחב פתוח אין סופי".

"במדבר דברים" היא יצירה של תשוקה למרחב, לפראיות, ולעוצמה הטמונה בפיזיות מתפרצת. היא ממזגת מציאות עכשווית עם תעתוע קדום, דחפים ראשוניים ללא רסן, יחסים בין פרטים וחברה, טקסי פולחן ורגעי אינטימיות.

את המוסיקה ליצירה החדשה, כתב המוסיקאי, אבי בללי. זו הפעם הראשונה בה עובד תמיר עם מוזיקה מקורית: "תמיד הערכתי את אבי בללי והמוזיקה שלו", מספר תמיר, "העבודה מתנהלת על היצירה והמוזיקה צעד- צעד והמוזיקה נכתבת תוך תיאום מוחלט בין העבודה הכוריאוגרפית בסטודיו עם הרקדנים להלחנה של אבי, וזו ההרפתקה בפני עצמה. המוזיקה לקחה אותי למחוזות תנועתיים חדשים."

מבחינה תנועתית חיפש גינץ שפה חדשה, והיצירה מציגה התפרצויות אנרגיה חזקות והפוגות של שתיקה ומדיטציה, עיסוק בגוש וקבוצה ופירוק של הקבוצה לאינדיבידואלים.

מהלך העבודה נבנה מתוך שילוב אמנויות כשכל השותפים ליצירה עובדים ביחד כולל 12 רקדני הלהקה שהיו שותפים לתהליך העבודה.

 

כוריאוגרפיה: תמיר גינץ
מוזיקה מקורית: אבי בללי
תלבושות: אנה מירקין
תאורה ובמה: שי יהודאי

וידיאו

מן הביקורת:

"גינץ מקשיב למדבר ולדימוים שהוא מעורר, ואולי זה סוג של בריחה מהמציאות או פשוט שאיפה להתרפק על היופי של המדבר ולראות איך גוף הרקדנים קולט את האנרגיה של הסביבה. הרקדנים טובים, הכוריאוגרפיה מקצועית ונולדת ממקום של אהבה, ואולי אלה רגעים של נחת של צפייה במחול משובח שמנקה את הראש".

"הארץ", רות אשל

"המדבר הוא מרחב פתוח, ראשוני כמעט, שיש בו מסתורין וטבע פראי. דברים הם כבר חפצים, אובייקטים מתורבתים מצד אחד, או רכיבים לשוניים מצד שני (מלשון דיבור). ובדיוק את התנועה הזאת מנסה גינץ ללכוד ולייצג. מנסה, ומצליח.
משהו טוב עובר כנראה על תמיר גינץ, שהתמסר להנאה הגדולה הכרוכה בריקוד. גוף הרקדנים נפרש ונמתח ללא הרף, וחקר את המפגש עם החלל, עם גופים נוספים, מבלי לחשוש מהאלימות שאולי טמונה בו, ומבלי להחביא את העדינות היפה שבוקעת ממנו."

"עכבר העיר", טל לוין

"התנועה עצמה כוללת רטט פנימי, הילוך מרחף כמעט מעל גחלי-האדמה המדברית, מעופים מרהיבים, כמו בקטע המרשים שבו חמשת הרקדנים, חשופי חזה, הם כנשרים החגים ומלמעלה ומחפשים את טרפם למטה. אבל בעיקר היה זה השילוב הטבעי והמעניין בין מחוות ותנועות השואבות מהבלט הקלאסי לבין פרצי תנועה חדשה, עכשווית, שיצר חוויות של רגעי מחול יפים במיוחד. הלהקה כולה הפגינה יכולת טכנית טובה, והמעברים בין האישי לכללי קלחו בזרימה שלרגעים הייתה חרישית מאוד ובאחרים הייתה כהתפרצות לבה לוהטת.
בסך הכל "במדבר דברים" היא יצירה שמצליחה להעלות בדמיון את המרחבים הגדולים של המדבר."

"הבמה", צבי גורן.

"יצירתו החדשה של תמיר גינץ ללהקת המחול קמע לוקחת את הצופה למסע מדברי מסקרן ומהנה במדבר…רקדני הלהקה רוקדים את פניו השונים בכישרון ומפגינים יכולת…
תוך שהוא יוצר קומפוזיציות מעניינות, ובזמן הבלטת כמה מחולות דואט וטריו יפים במיוחד, גינץ מצליח להעמיד עבודה שמציעה לקחת את הצופה למסע במחוזות הטבע הרחוקים. גינץ עצמו, שכבר שנים עובד בבאר שבע ולאחרונה גם עבר להתגורר בה, מכיר בוודאי את המדבר ומבקש לחלוק עם הקהל משהו ממנו…"

"TIME OUT" , יעל אפרתי.