“בהקיץ” – יצירתו החדשה של תמיר גינץ פותחת את העונה במופעים מיוחדים בסוזן דלל לקראת סיבוב הופעות בארץ ובחו”ל.

דווקא עכשיו כשכל כך מרגיש שלכולם קשה, אנחנו מזמינים אתכם לחלום בהקיץ, בהרפתקת אסקפיזם אל מחוזות של אופטימיות ולברוח איתנו אל האושר לשעה אחת…

המבקר – בלוגר יובל ארל כתב: 

בהקיץ, חלום של מחול…

נחתנו באולם הראשי של סוזן דלל לחזות ולחוות את מופע המחול “בהקיץ” שיצר תמיר גינץ עם להקת המחול קמע מבאר שבע לכבוד ציון 20 שנות פעילות ללהקה.

בפני אולם מלא וכמה רגעים אחרי השעה שמונה וחצי בערב בדיוק ארצישראלי (כי למה לפתוח את דלתות האולם רבע שעה לפני המופע, עדיף שהקהל יידחס וילחץ כדי להתיישב במושבים…) עלתה הצגת המחול “בהקיץ” בה השתתפו 14 רקדנים ורקדניות שאין על גופם ולא גרם אחד של שומן מיותר. כל כולם שרירים מתוחים וגו זקוף שלהטטו את גופם לעתים בזויות בלתי אפשריות והובילו את קהל הצופים למשך מעט יותר משעה במסע סוריאליסטי של סיפורים טעוני ערפיליות ומרומזים של תנועה ומחוות גוף – מתח, אהבה, רומנטיקה, פעולה, הכל על גבי מצע מוזיקלי שהוביל ויצר את האווירה המדוייקת להתרחשויות התנועה על הבימה. מוזיקה שנכתבה בידי אחד האשפים הוותיקים של מוזיקה למחול ובשעת הפנאי גם רוקר וותיק – אבי בללי, סולן להקת נקמת הטרקטור לצד קטעים מתוך יצירותיהם של דבוסי, קלייר דה לונה, קנסיונס דה אמור, גואדלופ פינדה, קרלוס אלטה אלמראן. את האווירה הקסומה הזו עטף באור מדוייק שכלל גם כמה פעלולים מתוחכמים של משחקי אור וצל התאורן שי יהודאי. המופע נפתח במעין טקס סימלי של הדלקת נרות על עוגת יום ההולדת שבא לציין את העובדה שלהקת המחול קמע חוגגת 20 שנות פעילות מאז שהוקמה.

באופן כללי אינני מבין גדול בעולם הריקוד האמנותי המודרני, אולם מה שראיתי וחוויתי הביאני להתפעל לאורכו של המופע הן מיכולותיהן הגופניות של הרקדנים והרקדניות (אולם את נשמתם הנמתחת שמענו גם שמענו מעל רצפת העץ היבשושית) והן מאופן ההגשה והבימוי החזותי…תודה על הערב הקסום ומיוחד זה.

בהקיץ –

סוזן דלל תל אביב | שני 11.9, 20:30 | שלישי   12.9  , 20:30 | שלישי 1.11 , 20:30

אודיטוריום חיפה | שלישי 17.10 , 20:30

NEUSS , גרמניה  | שלישי 24.10 , 19:30 

לפרטים נוספים וכרטיסים >>